תהליך היצירה של "מבפנים"

אין לכם מושג כמה זה כייף להקליט אלבום! עזבו אתכם מכל אלו ש"מוכרים" לכם את "אוי, כמה קשה עבדנו..." או "כבר שנה שאנחנו מתבודדים בבקתה הקטנה שלנו על צלע ההר ומחכים למוזה שתגיע כי רק ככה..." – הכל נכון, מוזה זה דבר חשוב, וגם נכון לומר שזה תהליך מורכב וקשה, אבל מעל הכל זה כייף שלא יתואר. כל הבעיות האחרות מתגמדות לעומת תחושת הסיפוק של הולדתו של האלבום. בקיצור, ממליצים בחום!
את שלנו עשינו בשלושה מוקדים עיקריים: אולפני "גל-קול" בבני-ברק, אולפני “Amaseffer” במבשרת ציון ובבית מדרשו של מרכוס מ- BAZEMENT-MUSIKPRODUKTION אשר בגרמניה. אבל זה בעצם הסוף, בוא נחזור להתחלה.
בראשית היה טל + קצת מוטיבציה + צ'ארלי + אלי זולטא (כמפיק מוסיקלי). הנוסחה הזו, אשר בזמנו נראתה חסרת עתיד, התחילה להתגבש לידי משהו יותר ממשי ברגע הצטרפותו של אפי ללהקה. ואז, כאשר ארז יוחנן (שלימים הפיק את "מבפנים") התיישב בעמדת המתופף, התחלנו להרגיש קצת יותר את הפוטנציאל של החומר. אבל עם פוטנציאל לא הולכים לאולפן ובטח לא מייצרים ממנו אלבום. את התחושה האמיתית של "וואלה, אפשר אשכרה להפוך את זה למשהו ממשי" הרגשנו רק אחרי שיובל הצטרף אלינו כמתופף. רק אז הבנו שבעצם יש לנו להקה, ש- 195dB הגיחה לאוויר העולם.
למרות שלבסוף החלטנו על שיבוצם של 14 שירים לאלבום, כתבנו ועבדנו למעשה על הרבה יותר. מטבע הדברים שירים רבים הושמטו מהאלבום (לעיתים אפילו שירים מוכנים לחלוטין) עד אשר הרגשנו, סוף כל סוף, שזה "זה".
היום, בהסתכלות לאחור, אנחנו מבינים שלמעשה עבר זמן רב מיום "ההקמה" ועד הלום. זה אומנם זמן רב, אבל "הזמן רץ כשנהנים" לא?? בקיצור, מה שנראה על לוח השנה כארבע שנים תמימות, הרגיש לנו הרבה יותר קצר. בכל מקרה היום אנחנו יודעים לומר כמעט בוודאות שזמן העבודה על האלבום הבא יהיה קצר בהרבה.
ואין לכם מושג כמה שבא לנו לעשות את זה שוב.

הנושא בטיפול!